אישים מפורסמים מביאליסטוק והסביבה
הרב שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
ד״ר לודויג זמנהוף
אליעזר לודוויג זמנהוף (בפולנית: Ludwik Łazarz Zamenhof, ביידיש: לייזער לוי זאַמענהאָף, באספרנטו: Ludoviko Lazaro Zamenhofo "לודוביקו לזארו זמנהופו"; 15 בדצמבר 1859 – 14 באפריל 1917) היה רופא יהודי-פולני, יוצר שפת האספרנטו, שמטרתה – קירוב לבבות בין בני אדם דוברי שפות שונות, באמצעות שפה נייטרלית. אספרנטו הפכה לשפה המתוכננת המדוברת ביותר בעולם.
יוסף חזנוביץ
יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס –
21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה)
היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).
נחום צמח
נחום דוד צֶמַח (ברוסית: Наум Лазаревич (Нахум Давид) Цемах; 1887 – ספטמבר 1939) היה מורה לעברית, שחקן ובמאי תיאטרון יהודי-רוסי, ממקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" בשנת 1917 ואחד משחקניו הראשונים של תיאטרון הבימה במוסקבה.
שמואל פיזאר
במיתולוגיה היוונית מופיע עוף מופלא בשם הפניקס. בגלל מקום מושבו של העוף הזה, במדבר, הוא נקרא בתלמוד "עוף החול". הוא סמל לתקווה וליכולת להחזיק מעמד, הוא סמלם של כל המתעקשים, על אף הקשיים, המסרבים להתייאש. "כעוף החול" הוא גם שם ספרו של עורך-הדין המפורסם בעולם כולו - שמואל פיזאר, שבו הוא מספר את קורות חייו המדהימים שראשיתם כילד במחנות הריכוז בשואה.
אלפרט
עסקן ציבורי נמרץ ופעלתן שפעל רבות לטובת הארץ ממקום מושבו בניו יורק. ממייסדי הקרן לכינונה של קרן ביאליסטוק. תורם ומתרים. בתרומתו נוסדו שני גני ילדים ברחוב הנקרא על שמו.
משה חסיד
סבו של דוד לובין אשר בקש לחלוק כבוד לסבא הלמדן והצדיק, אשר את זכרו שמר וטפח.
דוד לובין, עסקן ביאליסטוקאי רב פעלחם בניו-יוק, ממקימי הקרן לכינונה של קרית-ביאליסטוק בראשית שנות החמישים פעל רבות לקידומה של הקריה כמארגן, כתורם ומתרים. האנדרטה ברחבה שלפני בית הכנסת הוקמה בכספי תרומתו.
יצחק שמיר
יצחק שָמִיר (יֶזֶרניצקי); 22 באוקטובר 1915, י"ד בחשוון ה'תרע"ו – 30 ביוני 2012, י' בתמוז ה'תשע"ב) היה ראש ממשלת ישראל השביעי ושר בממשלותיה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, מבכירי "המוסד" וממפקדי לח"י.
מרדכי טננבאום
("תמרוף") או טננבאום (בכתיב יידי: טענענבוים, בפולנית: Mordechaj Tenenbaum, 1916[1] או 1917 – אוגוסט 1943) היה ממקימי הארגון היהודי הלוחם. פיקד על הארגון בגטו ביאליסטוק. ב-16 באוגוסט 1943 פיקד על המרידה בגטו כנגד הגרמנים. לאחר דיכוי המרידה התאבד, על מנת שלא ליפול חי בידי הנאצים[2]. היה בלשן בהכשרתו.
יצחק מלמד
יצחק מלמד (1903-1943) הוא סמל לגבורת יחיד בגטו ביאליסטוק. בפברואר 1943 כשהחלה אקציה בגטו הוא שפך חומר חומצתי על קצין נאצי. מהבהלה הקצין ירה לכל עבר והרג בשוגג חייל גרמני. במהלך המהומה הצליח מלמד לברוח. בתגובת נקם, הגרמנים אסרו מעל 100 יהודים, גברים נשים וילדים וירו בהם ברחוב. לבסוף כשהסגיר עצמו השיב לשאלה מדוע הרג את החייל הגרמני: "אני שונא אתכם. אני מצטער שרצחתי רק אחד. לנגד עיניי הוריי נרצחו. עשרת אלפים יהודים בסלונים חוסלו לפני. אין לי חרטות". ולמחרת נתלה בסמוך לכיכר בה אירע האירוע.